​"פירות האילן" - אלבום היובל של אוניברסיטת בר-אילן

 

 

האלבום המרהיב והמהודר סוקר למעלה מחמישה עשורים של פעילות אקדמית וחינוכית, אשר טבועה בחותם של מצוינות ומשולבת בתרומה מגוונת למדינת ישראל, לחברה ולקהילה.

אלבום היובל של אוניברסיטת בר-אילן – "פירות האילן" – ראה אור בשנת תשס"ח (2008). ספר מרהיב ומהודר זה, שאותו כתב וערך ד"ר חגי חריף, מתעד את תהליך התפתחותה של בר-אילן ממכללה אקדמית קטנה וצנועה, בשנות ה-50 של המאה הקודמת, לאוניברסיטה עתירת הישגים ששמה הולך לפניה בארץ ובעולם הרחב.

 

האלבום נחלק לשבעה שערים. השער הראשון – "מחזון למציאות" – מוקדש לתיאור חזונם של מייסדי האוניברסיטה, ובראשם פרופ' פנחס חורגין, ששאפו לכונן מוסד אקדמי ייחודי המשלב הוראת מקצועות כלליים עם לימוד תורה ו"אהבה לקודשי ישראל". לאחר שנות ההכנה וחישול הכלים לקראת פתיחתה של האוניברסיטה (תש"י-תשט"ו), עשתה בר-אילן את צעדיה הראשונים במישור האקדמי. במרוצת העשור הראשון לקיומה (תשט"ז-תשכ"ה) היא צמחה והתפתחה בכמות ובאיכות, כפי שמתואר בשער השני של האלבום הנושא את השם "ימי בראשית".

בשער השלישי, המתמקד בשנים תשכ"ו-תשל"ה ("שנים של התרחבות וצמיחה"), מפורטות הדרכים בהן ביססה האוניברסיטה את מעמדה הציבורי. היא זכתה להכרה רשמית מטעם המועצה להשכלה גבוהה, גיוונה את תכניות הלימודים בפקולטות ובמחלקות השונות, משכה סטודנטים רבים מהארץ ומחו"ל, ואף פתחה שלוחות אקדמיות באזורי הפריפריה של מדינת ישראל. תלמידי בר-אילן ומוריה לקחו חלק במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים, מילאו משימות חברתיות וקהילתיות, וניהלו מערכה ציבורית למען יהדות המצוקה. בתקופת השנים תשל"ו-תשמ"ה (השער הרביעי – "בת שלושים לכוח") נמשכה תנופת הפיתוח האקדמי והפיסי של הקמפוס, וזאת על אף המצוקה הכלכלית והקשיים התקציביים. בסיוע אגודות הידידים של בר-אילן ברחבי העולם נפתחו מסלולי לימוד מגוונים, נבנו בניינים חדשים והתבצעו פעולות לחיזוק אופייה המסורתי של האוניברסיטה.

 

השער החמישי, המתמקד בשנים תשמ"ו-תשנ"ה ("בחזית קליטת העלייה"), מתאר את זריקת המרץ שהעניקו לאוניברסיטה אלפי סטודנטים ומאות מדענים עולים שנקלטו בבר-אילן לאחר התמוטטות השלטון הקומוניסטי בברית-המועצות. הביקוש הגואה ללימודים אקדמיים בקרב ילידי הארץ והעולים החדשים חולל גידול דרמטי במספר הסטודנטים שחבשו את ספסלי אוניברסיטת בר-אילן והמכללות האקדמיות הקשורות בה. הושם דגש על חתירה למצוינות אקדמית ומדעית, התגברה ההשקעה במחקר היישומי, וכן הסתעפה רשת הקשרים עם אוניברסיטאות מובילות ברחבי תבל שחתמו על הסכמים לשיתוף פעולה עם מדעני בר-אילן.

השער השישי, המוקדש לשנים תשנ"ו-תשס"ה ("אוניברסיטה של שנות האלפיים") מתאר את תקופת השיא בהתפתחותה של אוניברסיטת בר-אילן, זאת בהנהגתו מעוררת ההשראה של נשיאה – פרופ' משה קוה. תכניות ההוראה והמחקר התגוונו והתעשרו, טכנולוגיות חדישות פותחו ומוסחרו, הושקו מיזמים רבים לחיזוק הזהות היהודית של בני הדור הצעיר בארץ ובתפוצות, נוסדו קרנות לתמיכה בתלמידי המחקר המצטיינים, הושם דגש על טיפוח עובדי המינהל ועל רווחת ציבור הסטודנטים, והסתעפו עוד יותר פעולות התרומה לקהילה של תלמידי האוניברסיטה. חלקו הצפוני של קמפוס בר-אילן הלך ונבנה, והוקמו בו מתקני הוראה ומחקר חדישים ומתקדמים. שנת היובל של האוניברסיטה נתפסה כמאורע לאומי והיא נחגגה בטקסים רבים שבהם הובלטה חיוניותה של בר-אילן בעבור החברה הישראלית.

 

השער השביעי והאחרון ("בפתח היובל השני") מתווה בקצרה את כיווני דרכה של אוניברסיטת בר-אילן בשנים האחרונות ומכוון את אלומת הזרקור ליוזמות עתידיות שתסייענה בהפיכתה לכוח מוביל בזירה האקדמית הבינלאומית.

אלבום היובל הראשון של האוניברסיטה מבוסס על מצבור עשיר של מסמכים הנמצאים בארכיון בר-אילן, על כתבות ורשימות בעיתונות, על ספרות רלוונטית ועל עדויות בעל-פה. בספר משובצים מאות צילומים בשחור-לבן ובצבע היוצרים מארג ססגוני ועשיר. מפיקי האלבום הם זהבה וקותי טפר.