ד"ר חגי חריף

​

 

 

חגי חריף, יליד תשכ"ח (1968), למד בבית-הספר התיכון ע"ש "הימלפרב" בירושלים ושרת ככתב צבאי בצה"ל – ברבנות הצבאית ובגלי צה"ל.



אביו, יוסף חריף, היה במשך עשרות שנים פרשן פרלמנטרי ומדיני בעיתון "מעריב" ומבכירי העיתונאים בישראל. סבו מצד אמו, שבתי דון-יחייא, היה עורך העיתון "הצופה" במשך 32 שנים, חבר-הכנסת השישית וממייצגיה הבולטים של הציונות הדתית.

לאחר שהשתחרר משירות קבע החל להיות מועסק כאזרח עובד צה"ל בתחום הרדיו (1991 – עד היום). בגלי צה"ל מילא תפקידים שונים – מפיק, עורך ומגיש. הוא מגיש מדי מוצאי שבת, יחד עם שאול מייזליש, את המשדר "במוצאי יום מנוחה" – תכנית בנושאי יהדות, ציונות, רוח ויצירה. נוסף על כך עורך ומגיש משדרים חד-פעמיים.


במקביל סייע בנושאי תקשורת לרבנים הראשיים לצה"ל גד נבון, ישראל וייס, אביחי רונצקי ורפי פרץ. הוא שימש ככותב ועורך של ביטאון הרבנות  הצבאית "מהלכה – למעשה", שראה אור בשנים 2007-

2011. כמו כן חבר בוועדת פרסומים ותקשור של ארגון עובדי צה"ל ושותף בכתיבה ובעריכה של ביטאון הארגון "ללא מדים".


בשנים 2013-2012 הגיש בתחנת הרדיו "גלי ישראל" סדרת תכניות ופינות בנושאי זהות יהודית-ציונית ומועדי ישראל, והרלוונטיות שלהם לחברה הישראלית. 


חריף למד מדעי המדינה ותולדות ישראל לתואר ראשון באוניברסיטת בר-אילן וסיים את לימודיו בהצטיינות יתרה. בשנת הלימודים תשנ"ב (1992) היה בעל ממוצע הציונים הגבוה ביותר באוניברסיטה, ובתשנ"ג (1993) תפס את המקום השני ברשימה זו. בשנה זו העניק לו יו"ר ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, אברהם בורג, תעודת הוקרה מיוחדת על הישגיו אלו.


במסגרת לימודי התואר השני במדעי המדינה התמחה בתקשורת פוליטית ובזכות הישגיו האקדמיים המשיך למסלול הישיר ללימודי דוקטורט. הדיסרטציה שכתב לתואר שלישי בנושא "ספורט ופוליטיקה בינלאומית: הפונקציות הפוליטיות של הספורט הייצוגי ביישוב הארץ-ישראלי ובמדינת ישראל,​ 1960-1898", זכתה לציון "מעולה" (2002).

ד"ר חריף פרסם שלושה ספרים: יחד עם ד"ר חיים קאופמן ממכון וינגייט ערך את קובץ המאמרים "תרבות הגוף והספורט בישראל במאה העשרים" (בהוצאת יד יצחק בן-צבי ומכון וינגייט, 2003). בספר זה נסקרים תהליכים היסטוריים, תרבותיים, חברתיים ופוליטיים שהשפיעו על התפתחות הספורט בעם היהודי ובמדינת ישראל מאז שלהי המאה ה-19, כמו גם ביטויי תרבות הגוף והספורט בספרות, באמנות ובהלכה היהודית.

 

הוא כתב וערך את אלבום היובל של אוניברסיטת בר-אילן, "מפירות האילן", הסוקר במלל ובתמונות את התפתחות המוסד בשנים תשט"ז-תשס"ה (2005-1955).



ספרו השלישי "ציונות של שרירים" (בהוצאת יד יצחק בן-צבי, 2011) מתבסס על עבודת הדוקטורט שנערכה ועודכנה. הספר החדשני מתחקה אחר מסלול צמיחתו, משמעויותיו ותפקידיו הפוליטיים של הספורט הייצוגי בארץ-ישראל ובמדינת ישראל בשנות ההתהוות של הלאומיות היהודית המודרנית. החיבור ממחיש כיצד בתקופת היישוב, וביתר שאת לאחר הקמת המדינה, מילאה קהיליית הספורטאים משימות פוליטיות מגוונות כדוגמת התרומה להשגת הכרה דיפלומטית, יצירת קשרי ידידות ושיתוף פעולה מדיניים, הפצת תעמולה, רכישת כבוד ויוקרה, חיזוק הקשרים עם יהודי הפזורה והבעת מחאה.


בשנים האקדמיות תשס"ג-תשס"ז (2007-2003) לימד חריף במחלקה למדעי המדינה של אוניברסיטת בר-אילן, וכן ביחידה ללימודי עיתונאות ותקשורת וביחידות אקדמיות אחרות. הקורסים שנתן עסקו ביחסי הגומלין שבין פוליטיקה, ספורט ותקשורת, באמצעי התקשורת במשטרים טוטליטריים ואוטוריטריים, ברטוריקה פוליטית ובמשמעויות הפוליטיות הנלוות לגוף האנושי.


במקביל ללימודיו לתארים גבוהים ולהיותו מרצה, שימש בשנים 2010-1998 ככותב וכעורך פרסומים במעמד עצמאי (פרילאנסר) ביחידת הדוברות ובמחלקה ליחסי ציבור של האוניברסיטה.


ד"ר חריף משמש כמרצה אורח וכמנחה אירועים וטקסים. הוא נחשב לכותב נאומים פורה, ונאומיו משמשים אישי ציבור וגורמים שונים באקדמיה, בצה"ל ובהנהגת המדינה. ביוני 2013 התמנה ליועץ חיצוני בתחום הכתיבה בלשכת רה"מ.


במישור הקהילתי-חברתי פעיל חריף ב"קבוצת ירוחם - גשר להידברות לאומית", הדוגלת בחיזוק יסודותיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, חתירה לצדק חברתי והקטנת הפערים בחברה. עם הקבוצה נמנים אנשי ספר והגות ואנשי מעשה, נציגי ציבור, פעילי חינוך וקהילה, ביטחון, תרבות ותקשורת – הן חילונים הן דתיים. נוסף על כך הוא פעיל מרכזי בקהילה הדתית-לאומית "קול צופייך" בשכונת סן סימון בבירה, וכמו כן משמש כיו"ר ועד ההורים בבית-הספר היסודי הדתי לבנות ע"ש אוולינה דה-רוטשילד.


חגי חריף, נשוי ואב לשתי בנות ובן, מתגורר בירושלים.



​