ד"ר חגי חריף
קהילה בשבוע: קול צופייך, ירושלים
למנויי Jdate אין כל כך מה לחפש בקהילת קול צופייך בירושלים, המורכבת רובה ככולה מזוגות צעירים עם ילדים. לעומת זאת, לחובבי גורמה מומלץ לתפוס את הקידושים של המשפחות הצרפתיות בקהילה, שם מוגשים פריסקה עם דגים ופטיפורים עם פירות. ואיזה תפקיד מקבל פעוט שנגמל?
יניב מזומן
פורסם: 7.6.2007, Ynet
דע לפני מי אתה עומד: קהילת קול צופייך, רחוב ש"י עגנון בקטמון הישנה (או בשם הרשמי של השכונה - גבעת אורנים). בית הכנסת שוכן באולם במבנה ששכרה הקהילה מתנועת הצופים.
מי ומי ההולכים: למרות שקטמון הישנה ידועה כממלכת הרווקים והרווקות ("הביצה", בעגה הירושלמית), קהילת קול צופייך דווקא נטולת רווקים, וכל חבריה הם משפחות צעירות. "עוד זוגות צעירים מוזמנים להצטרף ולהשתתף בקהילה, שמקיימת פעילויות רבות המותאמות למשפחות עם ילדים".
לשון אחר: ספרד או אשכנז - אין נוסח תפילה קבוע בבית הכנסת, וכל חזן מתפלל לפי מנהגו. הרוב, אגב, "אשכנז".
רב לכם בני ישראל: אין רב מוצהר לקהילה - בכל שנה הסוגייה הזו עולה, ויש רוב למתנגדים. עם זאת, יש לקהילה "יועצים רבניים" שהם מקרב הקהילה, שמתייעצים איתם בכל עניין הלכתי. אף אחד מהם לא משמש כרב בית הכנסת.
יתגבר כארי: אבל לא כאן. אין בבית הכנסת תפילה בימי חול - רוב חברי הקהילה פוקדים את בתי הכנסת האחרים בשכונה, בעיקר את "שטיבלך" קטמון המפורסם.
פורים ב"קול צופייך". ויש גם אורחים (צילום: גדי שטובר)
לשם ייחוד: בבית הכנסת נוהגים מנהג מיוחד שנקרא "מפה". כאשר ילד נגמל מחיתולים הוא עולה לגלול את ספר התורה (בדרך כלל מדובר בילד בגיל 3-4, ואז כמובן שבעצם האבא גולל והילד נשרך אחריו). לכבוד המעמד, אמו של הילד רוקמת לו מפה, שבה קושרים את ספר התורה ולא בגומי עטוף לבד, כמקובל. מקור המנהג הוא מקהילות אשכנז העתיקות.
על דעת המקום: חברות בקהילה עולה למשפחה 560 שקל. הכסף משמש למימון הפעילויות בכל השנה.
כסא הכבוד: אין מקומות קבועים, מלבד בראש השנה, אז נקבעים מקומות כדי שלחברי הקהילה הקבועים יישאר כיסא. המקומות היותר פופולריים הם הספסלים האחוריים (אפשר לעשות פרצופים לנהגים מאחורה).
בין הזמנים: תפילת שחרית בשבת מתחילה ב-8:45 ומסתיימת בשעה 10:45 בערך. זמן ממוצע, אבל לפחות קמים מאוחר. בערב שבת עומד להתחיל גם מניין מוקדם.
שירה חדשה: לא מביאים חזנים מבחוץ. "כל החזנים משלנו, יש בעלי תפילה טובים למדי בקהילה".
קריאת קודש: כיוון שבמשך ימות השבוע האולם משמש את הצופים, יש רק סידורים וחומשים. (חבל, הייתם משאירים להם איזה "אורות" אחד או שניים).
דברים שיש בהם שיעור: לפני התפילה בערב שבת יש שיעור בהלכה מאת הרב יוסי גרינפלד.
הפסק: בערב שבת בימי החורף יש דרשה של 10 דקות. לפני תפילת מוסף בכל השנה יש דרשה של 10 דקות, בדרך כלל בענייני פרשת השבוע. בשבתות מברכים לפעמים הדרשה ארוכה יותר על נושא כללי. את הדרשות מעבירים חברי הקהילה בתורנות.
צאצאי צאצאינו: תפילת ילדים היא מוסד בבית הכנסת. לאחר ההפטרה, בזמן הדרשה, הורה תורן מנחה את תפילת הילדים. הילדים מתפללים את הקטעים שהם מכירים מהגן, ואחד ההורים מספר או מציג את פרשת השבוע. לפעמים הילדים של ההורה התורן משתתפים כשחקנים בהצגה. כאן גדל הדור הבא של הבימה.
לילדים היותר גדולים (מכיתה ג' ומעלה), שזה כבר לא מתאים, יש לימוד משניות עם שלומי קהן.
מצוות הקהל: בערב יום העצמאות כל הקהילה נפגשת לתפילת מנחה, שלאחריה מתקיימת דרשה ואז תפילת ערבית חגיגית. בתום התפילה מתחילה החגיגה הקהילתית: לילדים יש "מתנפחים" ולמבוגרים "על האש". כל זה קורה בגן סן סימון הסמוך. בבוקר יום העצמאות מתקיימת תפילה חגיגית.
רוב הפעילויות של הקהילה מתאימות לכל המשפחה, עם אוריינטציה חברתית. בפורים למשל, היו ליצן וקוסם לילדים, ולמסיבה הוזמנו גם ילדי אגודת אית"ן הלוקים בתסמונות נדירות, וחברי הקהילה האתיופית שנקראת ירוסלם. מדי פעם מקיימים גם פעילות למבוגרים בלבד.
ספר הזכרונות: אירוע יוצא דופן היה הכנסת ספר התורה שהקהילה כתבה. בטקס היתה חגיגה גדולה, שהחלה בתהלוכה שיצאה מבית משפחת וייל.
בישיבה של מטה: ריהוט בית הכנסת פשוט - בעיקר כסאות פלסטיק. בשולחנות משתמשים רק בימים נוראים.
בישיבה של מעלה: עזרת הנשים מקבילה לעזרת הגברים. בית הכנסת חצוי לאורכו במחיצות עץ על גלגלים, ומשתדלים שיהיה חצי חצי. בקרב הקהילה יש דיונים מידי פעם בנושא המחיצה ועזרת הנשים.
יחד, יחד: בשורות רעות למנויי Jdate: מכיוון שמדובר במניין של משפחות, כמעט שאין סיכוי לשידוך. "הגיסות והגיסים הרווקים מתרעמים על כך".
ואם מתעקשים - יש שני ילדים בגיל צבא, וגם תמיד יש את הסיכוי לקבל הצעה מאחת המשפחות הנשואות לדייט עם האחות או הבן-דוד השני של השכן של הסבתא.
דרור יקרא: כל ההודעות לחברי הקהילה מופיעות באופן רציף באתר האינטרנט של הקהילה. יש גם לוח מודעות רגיל, אבל מאז שהאתר פעיל, פשוט תולים שם את דף הבית. באתר ניתן למצוא מידע על זמני התפילות, פעילויות קהילתיות, קידושים, איחולי מזל טוב, לוח תורניות, דברי תורה ועוד.
קוראים ומשתחווים: חגי חריף מביא כמעט את כל עלוני השבת. בדרך כלל קוראים, ומשאירים בבית הכנסת. בקהילה הוחלט שלא צריך לגנוז - אפשר לשים בפח המיחזור.
ברבורים, שלו ודגים: מה שיש בקידוש תלוי במשפחה שעורכת אותו. אם זו משפחה אשכנזית רגילה יהיה בקידוש קיגל וצ'ולנט. בקידושים של משפחה צרפתית זו חגיגה של ממש: אפשר למצוא על השולחנות פריקסה עם דגים, לחמים, בריוש עם סלומון, פטיפורים עם פירות, עוגיות ועוד מטעמים. מי שלא הבין מה יש - שירים יד.
כיבוד אב: בתפילת הילדים הם מקבלים צ'ופר. חוץ מזה, אין משהו שמחלק סוכריות לילדים. "כולם בקהילה צעירים. אין את הזקן ששולף מכיס החליפה. ובכל זאת, הילדים לא יוצאים מקופחים"
דרך הישר: המבנה נגיש לנכים. בכל שבת אנשים מהקהילה מביאים מתפללים ממעון סן סימון (איל"ן), המיועד לבוגרים הסובלים מינון שרירים. הנכים משתתפים בפעילויות. "בתפילות, הם לגמרי חברים בקהילה".
עוסקים בצורכי ציבור באמונה: עוסקים והרבה, הקהילה מעורבת מאוד בשכונה. הקהילה מאמצת בהרבה אהבה קהילה של עולי אתיופיה הנקראת ירוסלם, וכמה חברים מהקהילה מלווים אותם באופן צמוד - מקיימים שיעורים בעברית, דואגים לבר מצוות וכו'.
הקהילה משתתפת בפעילויות של עמותת 'שכן טוב' וחבריה שותפים לחלוקת מוצרי מזון בשכונה. כמו כן, הקהילה מאמצת בחורים דתיים ממעון הנכים של סן סימון, ויש תורנות קבועה בין חברי הקהילה להביא אנשים מהמעון לבית הכנסת ובחזרה. מלבד זאת, בית הכנסת הוא אחד מבתי כנסת של "צהר", המזמינים אנשים לתפילות בימים נוראים.
למען שמו באהבה: ישר כוח לאריאל סטולמן ושמעון ואן דאם הגבאים הנאמנים. מרק האנו שמטפל בקשר עם עמותת שכן טוב, עמיחי מאיר, אורי פישל ודן סיזל, שמרכזים את הטיפול בקהילה של עולי אתיופיה. אלי סיזל שאחראי על הקשר עם מעון סן סימון. רבקה סיזל ודליה גוטליב - חברות ועדת החסד השנה (סחתיין עליכם סיזל, ארבעה אחים במניין!).
